עבור השבטים האינדיאניים במישורים הגדולים, הבופאלו ייצג את השפע ואת הקיום. הבופאלו, חיה גדולה ומרשימה שמתנהלת בעדרים, סיפק לשבט את כל צרכיו:
בשר המצטיין באחוזי חלבון גבוהים ואחוזי שומן נמוכים, צמר ופרווה לכסות ועורות לבניית הטיפי (האוהל המסורתי) ולהכנת התופים. האינדיאנים עשו שימוש בכל חלקי החיה, לרבות קרניים, גידים, פרסות, שיניים ועצמות.
הכל נעשה מתוך הכרת תודה וכבוד רב. מסורת של טקסי תפילה והודיה לפני היציאה לציד הבופאלו ואחריה הייתה ציר מרכזי במורשת השבטית.
השבט היה נודד בעקבות עדרי הבופאלו במסלול קבוע. הציידים היו צמים כמה ימים לפני היציאה לציד, ובתהליך של חיבור רוחני גבוה עם רוח החיה היו מבקשים שתתמסר ותסכים לתת את עצמה וכך תלמד את האדם אדיבות ונתינה. הציד היה מעין קשר רוחני מקודש בין הצייד לניצוד. בסיסה של קדושה זו היה בהבנה העמוקה של מעגל החיים על הקבלה והנתינה שבו. מכיוון שבכל חלק נעשה שימוש חוזר הקשר בין הצייד והניצוד נתפס גם כמחווה הדדי. הבופלו יסיים את חייו כבופלו ויפתח מעגל חיים בצורות אחרות. מהעור ייעשו תופים, מהצמר שמיכות וכולי זהו אופן שבה גם מונצחים חייה של החיה במופע אחר.
סוד השפע בדרך האדומה מורכב משלושה יסודות מרכזיים שאותם הקפידו הזקנים ללמד את ילדיהם מגיל צעיר:
* הענווה לבקש ולהתפלל לעזרתה של הרוח הגדולה
* הבנת האיזון בין קבלה לנתינה.
* הנתינה והקבלה הן בבחינת חוק אוניברסלי. כל היקום פועל באמצעות חילופין דינמיים, שום דבר אינו סטטי, הכל נמצא בזרימה.
בשפה העברית קל להבחין בכך:
המילה שפע קשורה בשפיעה - זרימה מרובה. השפע הוא כמו נהר. הנהר, בשונה ממים עומדים, זורם. מים עומדים מבאישים, בעלי חיים אינם מגיעים לשתות אותם והצמחייה סביבם נובלת. הזרימה שומרת על חיות, חיוניות וטריות. כל מערכות היחסים בנויות על זרימה מעגלית: נתינה מחוללת קבלה, קבלה מחוללת נתינה וחוזר חלילה. רק כשאנחנו מזרימים יחידת אנרגיה מתוכנו מתפנה מקום ליחידה זהה להיכנס. עלינו לדעת לרוקן ולפנות מקום לחדש כדי להתמלא. היכולת לקבל זו היכולת להתמלא. היכולת לתת זו היכולת להתרוקן. כמו בפעולת נשימה המורכבת משאיפה ונשיפה, גם כאן יש לשמור על איזון. אם רק ניתן או רק נקבל, נוביל לקלקול.
* הכרת התודה היא פן נוסף של התרוקנות, משום שאני מוציאה מתוכי את התודה בין שבמילה ובין שבטקס. לאחר שעצרתי ולו לרגע והודיתי בהתכוונות אני משחררת ומפנה מקום בתוכי לדברים חדשים שיגיעו עם תפילותיי.
להתחבר אל השפע
על פי הדרך האדומה אנחנו שופעים ועשירים ולא משנה כמה כסף יש. הכרת התודה על השפע שבחיי יכולה להיות גם על הדברים שנלקחים כמובנים מאליהם:
הכרת תודה על חיי, כישרונותיי, בריאותי, משפחתי, חבריי ורכושי, אך גם על השמחה, האהבה, הצחוק, השלווה והידע. ובל נשכח את החברות, ההקשבה, ההדדיות, האכפתיות, הידידות. במעגל הטבע נודה לגשם, לשמש, לאוויר ולאדמה.
התחברות אל השפע זו התחברות ליכולת שלנו לחיות את חיינו כמו צינור:
להיות ענווים מספיק כדי לבקש את עזרתה של הרוח הגדולה, להיפתח כדי לקבל ובהמשך גם להכיר תודה.
כך יתאפשר לנו להתרוקן כדי להתמלא מחדש. לעתים היקום שולח לנו מתנה באריזה לא שגרתית, לטובתנו הגבוהה. הראייה שלנו כבני אדם את כל המעגל מוגבלת. אנחנו אוחזים בדברים שביכולתנו לראות. ממבט-על של הרוח הגדולה המכוונת באופן מסתורי את חיינו, קו האופק עצום והדברים הבלתי מובנים לנו הם חלק מרצף חיים שלם, דברים שרק במבט לאחור נוכל לזהותם כמתנה.
הבופאלו כיום
במשך אלפי שנים היו שבטי המישורים בשפע סביב מתנותיו של הבופאלו. הממשל האמריקאי שהחליט "לתרבת" את האינדיאנים ולדחוק את אורח החיים המסורתי שלהם הוציא משלחות כדי לחסל באופן שיטתי את כל העדרים ולהשמיד אותם. הבופאלו היא חיית עדר רגועה מאוד. אפשר לשבת בנחת ולירות ברובה בלי שהעדר יברח. ב-1883, למשל, הכחידו בכמה ימים עשרת אלפים ראשי בופאלו בפקודת הממשל. מדיניות החיסול גובתה גם בהקמת גדרות סביב מקווי מים כדי למנוע מהם לשתות וכך להאיץ את תהליך השמדתם. ב־1865 שוטטו במישורים כ־15 מיליון ראשי בופאלו. כיום יש בקושי 250 אלף בשמורות ציבוריות ופרטיות. חשוב לספר את סיפורם של עדרי הבופאלו כדי שנעצור ונשאל את עצמנו אם אנחנו ממהרים מדי אל השפע החומרי ומנתקים את עצמנו מהבנת מקורות החיים. האם אנחנו זוכרים להכיר תודה או שהכל נלקח כמובן מאליו? האם אנחנו מתנתקים מהשפע?
נתינה מחוללת קבלה, קבלה מחוללת נתינה וחוזר חלילה. רק כשאנחנו מזרימים יחידת אנרגיה מתוכנו, מתפנה מקום ליחידה זהה להיכנס. עלינו לדעת לפנות מקום לחדש כדי להתמלא. היכולת לקבל זו היכולת להתמלא. היכולת לתת זו היכולת להתרוקן. כמו בפעולת נשימה המורכבת משאיפה ונשיפה, זו פעימת החיים. כמו התוף הפועם נקישה -הרפיה. כמו הלב הפועם בגופנו כמו הטבע הפועם סביבנו. אם רק ניתן או רק נקבל, נוביל לקלקול. יש להיות באיזון שם שוכן השפע.
הזמרת דניאן (צ'רוקי) הטיבה לבטא זאת בשיר:
WE MUST LEARN TO WALK IN BALANCE
SACRED STEPS TO TAKE
WEAVING PEACE AND UNDERSTANDING
THROUGH ALL THAN WE CREATE…
WHEN WE LEARN TO WALK IN BALANCE
THE HEALING WILL TAKE PLACE
THE HEALING OF THIS EARTH OF MOTHER
THE HEALING OF THE HUMAN RACE