אקופמיניזם הוא מושג שיצרה פרנסואז דובון לפני 35 שנים בספרה: "פמיניזם או מוות" . דובון חיברה את האקולוגיה לפמיניזם מתוך אמונה שמנטליות חברתית אשר מובילה לדיכוי ולשליטה בנשים קשורה באופן ישיר למנטליות החברתית אשר מובילה לניצול ולהרס הסביבה.
במבנה הפטריארכלי החברתי תרבותי שלנו יש ניצול חברתי של המוחלש, סקסיזם והרס טבע.
התפיסה של האקו פמיניזם רואה שיש קשר בין המבנה הפטריארכלי לבין מצבו של כדור הארץ. בתפיסה הנפוצה כיום (פטריארכלית) האדם אינו תופס עצמו כחלק מן הטבע אלא כעליון וכבעל זכויות יתר. התפיסה השמאנית רואה את הכל כמעגל אחד: מעגל החיים. היום קול הנקבי נדרש יותר מאי פעם להישמע, כדי לחבר את החוטים שנפרמו, החוטים שקושרים את כולנו: אדמה, אנוש, בע"ח והטבע לאחדות, יצאנו מאיזון והקשר ניתק.
השמאניזם רואה את כל המעגל כיחידה אחת שיש בה סינרגיה וכוחות הניזונים ומזינים באופן מאוזן. זוהי תחושה של אחדות. ומי שנח באחדות, האחדות נחה בו....
לא בכדי הילידים מברכים בכל הזדמנות: 'אהו מיטקויאסן' בבחינת כולנו אחד!
מהי חשיבה אקופמיניסטית?
החשיבה האקופמיניסטית מתמקדת ביחס של החברה והתרבות אל הטבע הנשים והילידים. הנשים מאז ומתמיד ובכל התרבויות נושאות את האימהות, ההזנה, הטיפוח והאחראיות על בריאות המשפחה ומכך הן גם ערניות באופן טבעי לגלות רגישות גבוהה לנושאים סביבתיים האישה במהותה חושבת מעגל זה טבעי לה ופחות במונחי פירמידה הישגית.
חשיבה אקופמיניסטית רואה את ההבדלים שבין כל החלקים של הסביבה אך משאירה אותם שווים בערכם! זוהי תפיסת עולם של מעגל, כולם מרכיבים את המעגל והאש האחת שבמרכז מחממת את כולם. לעומת זאת בחשיבה הפטריארכלית ההבדלים מבטאים ערך שונה ומעמד שונה. כך נוצרת פירמידה .
במשך מאות שנים של תרבות הביאו הממסדים הפטריארכליים החזקים של הדת והמדע לביסוס זיהויו של הגבר עם הרוח והאינטלקט וזיהוייה של האישה בניגוד לגבר עם הגוף והרגש. לפי התפיסה האקו פמיניסטית תפיסת העליונות על הטבע כמוה כתפיסת עליונות הגבר על האישה.
במקביל לפיצול בין גבר לאישה נעשה גם הפיצול בין תרבות לטבע. האיכות הזכרית של תרבותנו מייצגת תרבות ששולטת בטבע בגוף/בחומר. האיכות הנקבית כפי שמשתקפת היום בתרבות מזוהה גם עם הגוף הנשי שיש להסתירו ולראות בו שורש רע, וגם עם הטבע שהאיכות הזכרית, מבקשת לכבשו, להכניעו ולשלוט בו.
אותם יחסי בעלות שקיימים בין איכות זכרית לאדמה משתקפים ביחסים בין גבר לאישה כפי שבולטים גם בעברית המונחים: בעל ,בעלות, בעילה...
במקביל לפיצול בין אישה וגבר שאינם שווים גם נעשה הפיצול בין הגזע הלבן והשחור, בין המתיישב הנאור ליליד, בין האדון לעבד ועוד.
לפי הלוגיקה של השליטה, ראוי ונכון שהאינטלקט ישלוט ברגש. והגבר המייצג את הרציונלי ישלוט באישה המייצגת את הרגשנות, וכמובן שכך גם ראוי שבן התרבות ישלוט ביליד הפרימיטיבי, האדון בעבד ובני האדם ישלטו בטבע ובבעלי החיים.... זו שליטה מובנית שנעשית ל"טובתו" של הנשלט...וכך, מסורות עתיקות של תרבויות נבלעו ונכחדו תחת שלטון האדם הלבן ושלטון הכוח.
ב 2004 יזמו 13 סבתות משבטים ילידיים שונים ומסורות שונות בעולם את מועצת הסבתות למען 7 הדורות הבאים" ויצאו בהכרזה:
"אנחנו המועצה הבינלאומית של 13 הסבתות המייצגות את הברית העולמית של התפילה, ההשכלה, והרפואה לאימא אדמה על כל תושביה, על כל ילדיה למשך 7 הדורות הבאים. קיימת בנו דאגה עמוקה לגבי ההרס המתמשך של צרכי החיים שלנו.
אנו רואות בחזון שלנו מטרה כדי לקיים פרויקטים שיגנו על תרבויות שונות, רפואות, שפות, טקסי תפילה ופרויקטים שיטפחו ויחנכו את ילדי העולם.
יש לנו דאגה עמוקה: זיהום אויר, זיהום מים, זיהום אדמה, אכזריות המלחמה, העוני ההולך וגדל ,התפתחות כלי הנשק הגרעיניים, השתלטות תרבות החומר, מגפות המאיימות על בני אדם, ניצול הרפואה הקדושה של השבטים ושל הילידים והפגיעה בדרכי החיים של שבטי העולם אנו מאמינות שהעולם זקוק לתפילות, לדרכי שלום ולרפואות שלנו. התכנסנו כדי להגן על המורשת ולהגן על אימא אדמה. המועצה חזקה פי 13 מכל אחת בנפרד".
אי אפשר לפתור בעיות סביבתיות רק על ידי אקולוגים מדענים ומומחים לסוגיה האקולוגית, יש לטפל בשורשים התרבותיים העמוקים שקשורים למערכת ערכים פטריארכלית שיש שליטה בבסיסה.
המדע "הכל -יכול " איבד שליטה וביוהרתו סבור שתמיד יהיה אפשרי להבין את הטבע ולשלוט בו.
זמן תקתוק מול זמן פעימה במציאות שלנו
מהו זמן של פעימה? ...
תפיסת העולם השבטית מושתתת על המונח הנקבי אימא אדמה.
אימא אדמה זוהי מעין רחם ענקית המאפשרת לכל ברוא באשר הוא להיות מופלא בייחודיותו.
לכל דבר יש את זמנו ואת קצבו הייחודי והכל מתוזמן באופן הרמוני וזורם. ובטבע... הכל פועם. יש זמנים של התרחבות באביב ובפריחה ויש זמנים של צמצום בשלכת ובחורף. אלה פעימות החיים כמו גם הלידה והמוות. הטבע הוא לב פועם אחד מעין תוף ענק המשמיע את הדהודו הרוטט בכל פיסת בריאה .
השפה הנקבית הטבעית היא שפה של פעימה שפה שבנויה התמלאות והחסרה.
האישה בגופה אוצרת את חכמת הפעימה מעצם היותה יוצרת חיים ומעצם היותה מתמלאת ומחסירה את דמה כל חודש. גופה של האישה פועם. בעבר בשבטי הילידים של צפון אמריקה ובתרבויות נוספות שחיו קרוב לטבע, נשות השבט היו מתכנסות ביחד ל"זמן ירח", הן נטענו מחדש כל חודש ויילדו מתוכן את החזון והעשייה להמשך דרכו של המעגל באופן שיהיה מיטיב לכולם. ימים אלה הוקדשו למנוחה פנימית ללא עשייה חיצונית, להכרת תודה, להבעת כבוד וחמלה לכל הנמצא במעגל החיים באשר הוא. השמאניזם הנשי מתמקד בקשר שבין גופה הפועם והמחזורי של האישה לבין גופה הפועם והמחזורי של אימא אדמה.
המציאות התרבותית -חברתית שלנו היא שונה אנו בזמן של תיקתוק ותרבות של יותר!
ההתעלמות התרבותית-חברתית שלנו מהמושג פעימה מביאה אותנו להתנהלות מואצת בכל דבר, למשל בחקלאות כדי להשיג יותר, אנו נעזרים בדשנים וחומרי הדברה כימיים, האבסות מוממרצות של החיות במשק החי, משפרי עיכול אנטיביוטיים, הורמוני גדילה ורבייה, שינויים גנטיים והכל, כדי לקצץ בהוצאות, להגדיל את התנובה יותר ויותר גם כשהדבר כולל ניצול כוח עבודה וסחר לא הוגן.
החיים הופכים לתרגיל ביעילות ובדחיסת יותר ויותר לכל שעה. יש להיות עוד יותר ויותר יעילים. עם המעבר מהטבע לערים וההצמדות לטכנולוגיה החל תהליך של איבוד הקשר אל האדמה ואל מחזורי הטבע הפועמים. משפה של פעמה עברנו לשפה של 'תיקתוק'. גם נשים החלו לטפל בעצמן ובילדיהן בשפת ה'תיקתוק' בעל כורחן. ארוחות שנמדדות בשניות במיקרוגל, רשתות מזון מהירות ארוחות אינסטנט, ומרוץ מטורף לעמוד בעוד ועוד ציפיות עם מחיר אישי כבד. קרקעות נסחרות ונמכרות בבורסה ויש אובדן של הקשר אל האדמה עצמה.
כיום יותר מאי פעם על הנשים להיזכר בשפת הפעימה למען השפיות החברתית, התרבותית והאישית .
על הנשים להחזיר למעגל את הפעימה ואת ההבחנה בין השתלבות בסביבה בשונה מהשתלטות על הסביבה.
דבר זה יביא ריפוי לא רק לעצמן כנשים אלא לכל המעגל, כך יהיה לכולם מקום יותר נכון ומאוזן לחיות בו.
זמן לרפא מבנים תרבותיים ישנים ולהבין את הקשר בין אקולוגיה פמיניזם ותרבות זוהי תפיסת האקופמיניזם!
... וכמו במשפט השבטי של הילידים בצפון אמריקה:
"כשמרפאים אישה אחת, מרפאים שבט שלם".
.