החוקרת ליין רדמונד מציינת שתופי מסגרת הם בין כלי הנגינה הכי קדומים שמכירים. בימי קדם, שימשו לשמאנים ונביאים להיכנס לטרנס הקדוש הנחוץ לריפוי ונבואה. כל מנהגי הדתות הקדומות סובבו סביב תיפוף בתוף.
הדתות הקדומות בתקופה הפליאוליתית (לפני עליית הפטריארכליות) התבססו על האם הגדולה בתפיסת עולם מטרופוקלית הנותנת דגש לאלה הנקבה. בימי קדם, גוף האישה נחשב לקדוש כי בשל היכולת המאגית, ללדת ולברוא יצור אנוש. לכן נשים היו קשורים לטקסים הקדושים הראשונים ותיפוף קדוש, היה אחד הכישורים הטבעיים שלהן.
בימינו, רוב המתופפים הם גברים אך יותר ויותר נשים מגלות מחדש וניזכרות בקשר הקדום שלהן לתוף, זה חלק ממסע של גילוי מחודש וחקירת הרוחניות בעזרת התוף כמו גילוי מחדש של חלק מהירושה הרוחנית הנשית שנקבר ונשכח.
איסור התיפוף על נשים בחיי הדת בתרבות המערבי, היה מרכזי בתהליך לקיחת הכוח מנשים.
כיום תיפוף שוב מתחיל להיות כלי בריפוי ושינוי אישי ותרבותי.
חזרתו של התוף לתרבותנו עדיין לא קיבלה לגמרי הכרה של הקהילה המדעית אם כי מחקרים מראים בעליל שינויים פיזיולוגיים מיטיבים במוח ובגוף אחרי כ 15 דקות תיפוף אך דבר אחד ברור, הקריאה שנשים רבות שומעות לתופף או ליצור את התוף שלהן מחדשים את הצורך התרבותי העמוק ליצור וחדש את הקשרים הקצביים שלנו עם פעמות הטבע ופעמות הלב. נשים היום בחיפוש רוחני עצום. לחלקן יש תחושה עמומה שנלקחה מהן זהות שפעם היה שלהן. מורשת של ידע נשי שהוסתר ועוות. שקשור גם בהבנה איך לחיות אחת עם השני בתחושת קהילה ומשמעות.
החיפוש הרוחני מבקש גם קשר לאזורים חשובים בנפש שהתוף מעיר אותם.
מממצאים רבים של צלמיות נשיות ברחבי אירופה מלמדות על אופן חיים אחר, חברה חקלאית שמבוססת על שלום ושיוויון. הארכיטיפ של אותה תקופה (פליאוליתית) היה האם הגדולה.
דמות גמישה, עם יכולת לקבל צורות שונות. סימבול מיתולוגי, מלא כוח. הארכיטיפ של הנקבה הנצחית. ארכיטיפ זה שייך לשכבה עמוקה בתודעת האנושות, ועוקף את האינטלקט והרבה פעמים גם את המודע. מכיוון שיש כל כך הרבה רמות של הבנה, האלה, האם הגדולה מופיעה בצורות רבות.
ואיך קשור לזה התוף?
תיפוף קצבי או מדיטציה יכולים לקרב אותנו לצורות הארכיטיפים של התת מודע .
במשך אלפי שנים הנקבה הקדושה המזינה, שימשה כדוגמה הרוחנית אולטימטיבית. המיתולוגיה שלה הייתה מחסן של חוויות וזיכרונות של האנושות שהצביעה על דרך קדומה של תבונה רוחנית ופסיכולוגית. ארכיטיפ זה איפשר לנשים ולגברים להבין מי הם, בתוך עצמם וגם ביחס למשפחותיהם, קהילותיהם וסביבתם.
האלה ועובדי הדת שערכו את הטכסים הקדושים היו נשים. הטכסים הקדושים האלה התבססו על האדמה. לא הייתה הפרדה בין בני אדם וסביבתם. ותיפוף היה במיוחד חשוב בטקסים הקשורים לאורח חיים זה..
בני אדם, צמחים וחיות התפתחו במסגרת קצבית. המחזוריות של השמש גרמה לקצב של פעילות ומנוחה, קצב עונות השנה ועוד. קהילות של בני אדם שהבינו את הקצב הטבעי של סביבתם, שרדו. זה אגב גם הביא לשיטות הראשונות של הבנת הזמן. (בעצם, יש הוכחות שהראשונות שעשו לוח שנה היו נשים שקשרו בין מחזור האישה ומחזוריות הירח..)
הנשים שלקחו חלק מרכזי בהובלת אופן חיים כזה, הירבו לתופף כדי לחגוג את האנרגיה הקצבית האין סופית של החיים. הקצב המשותף הוא כוח עצום.
נשות הטקסים, ביטאו את תהליך הבריאה, ואת הקשר של האדם עם קצב הקהילה, הסביבה והיקום.
וכמו שהאינדיאנים אומרים: "אם כל אחד יבנה תוף לא יהיו מלחמות"... (בניית תוף במובן בניית לב )
במרכז טנקה נערך מעגל תיפוף ושירה אחת לחודש וגם סדנאות ליצירת תופי ריפוי, חוויה ייחודית מעצימה
www.tanka.co.il
052-3234902
.
