מטקס הבאת הביכורים של פעם... לטקסים מתחדשים היום
או איך ליצור טקס מעצים? ולמה חשובים הטקסים בחיינו. בעבר לפני תרבות הפלורוסנטים, חיינו בטבע. בחיי קהילה שחיה בטבע היו הרבה טקסים ותפקידם היה משמעותי גם לפרט וגם לקהילה.
הינה כמה סיבות למה ליצור טקס:
-לחגוג מעברים בטבע וחילופי העונות. הטקסים הם דרך טובה להשתלב בהתרחשויות הטבע -ליצור מציאות רצויה שינוי. ליצור חיבור. -ליצור טקסי מעבר: טקסי בגרות לילדים, טקסי חתונה, הכנה למוות קבלת פנים לתינוק שנולד וכמובן טקסים קהילתיים שמחזקים את הקהילה ומשמרים מסורות. (גם כיום בקיבוצים יש טקסים כמו חג שבועות למשל) . גם בחייה של האישה השבטית היו הזדמנויות רבות לטקסי מעבר: לציון קבלת מחזור ראשון, לידה, כניסה לזוגיות, שיתוף בחזון משמעותי. טקס לקראת לידה וטקס שאחריו, סבתאות ועוד ועוד.
בטקס יש אוירה אחרת של קדושה, יש כוונה ומוקד ויש מטרה. והאמת...כל צעד על פני האדמה יכול להיות כמו טקס אם אנו בהתכוונות לחוות את המקודש שבצעד , ומאפשרים לחווית הצעידה למלא אותנו באנרגיה וליצור שינוי. אפילו צחצוח שיניים ניתן לעשות מתוך הרגל או מתוך מודעותמלאה והתכוונות. הדבר קורה כשיש אמונה שהדברים מחוברים זה לזה . כיום כבר ברור שלכוח המחשבה יש השפעה של ממש על תהליכי חולי ובריאות. אפילו הציפייה להטבה מובילה לשרשרת של תהליכים ביולוגיים שגורמים להטבה המצופה. יש קשר עמוק בין אמונה לריפוי. ברפואה אנו מכירים את אפקט פלאסיבו שמוכיח את חשיבות האמונה והדמיון בתהליך הריפוי. בטקס אנו נעזרים גם בכוח האמונה.
חשוב להגדיר למה או למי מוקדש הטקס, (זהו העוגן המשותף לכולנו) ככל שמטרת הטקס ברורה יותר ההתכוונות חדה יותר והערוץ שנפתח מדויק יותר.
ניתן לעשות טקס לבד אבל מעצים יותר כשיש נוכחים נוספים שצופים בנו, תומכים בנו ומהווים עדים למומנט של שינוי. אנחנו כבר לא יכולים לחזור להיות מה שהיינו. כדי לעצב את הטקס נכון יש לשאול כמה שאלות כמו מה מטרת הטקס מה הנושא האם חוגגים, מציינים, משחררים? האם זו חניכה?
יצירת טקס הוראות הפעלה ראשית יש לבחור מועד . זמן ערב לילה ירח שחר. איזה נוף פיזי ? קרוב למיים, ליד אש... בניית מזבח: יכול להיות במרכז המעגל או מחוץ לו , מקושט ומטופח בפרחים? צעיפים? ודברים מעצימים ומשמעותיים שכל אחת בוחרת להניח. טיהור המרחב והטקס עצמו במהלך הטקס ניתן לשלב מדיטציה קצרה להתכוונות, יצירה קמע, נגינה בחליל, תנועה מגע, שיר הצהרה אישית, ניתן לשלב תופים רעשנים חפצי אומנות, טעמים, קטורת קטעי שירה והקראה, כל החושים יוכלו להשתתף בתהליך.
בסיום יש שלב חשוב של פיזור של האנרגיה שנוצרה לעולם, או גם חזרה לאדמה....אפשר לקחת עלה אבן קטנה ממקום הטקס שאניח במקום מקודש ויוכל להזכיר לי , פיסת חוט שנושאת בחובה את התדר ותזכורת למה שהתרחש ותוכל לעזור לי לשמר את עוצמת האירוע וכולי, חשובה הודייה לכל הכוחות שקראנו להם לתמוך בטקס.
אין חוקים חוץ מחוק הלב התקף בכל עשיה שלנו: האיסור לפגוע באחר.
בר הארט כותב בספרו "הרוח היא אימי" בפרק ללמוד איך לחיות(עמוד 158) "יש אנשים שנוטים לייחס לפולחנים ולכללים חשיבות גדולה יותר ממה שבתוך ליבם, שזה מה שנחשב באמת. כשאנחנו מתפללים-בין אם זה בכנסייה עם ספר תפילה או בסווט לודג'-טוב שיש אוירה מסוימת אבל אין זה הכרחי. אנחנו יכולים להתפלל בכל זמן בכל מקום."... "כל הטקסים של הילידים האמריקנים משקפים את הכבוד שאנו רוחשים לאדמה –זה חלק מאורח החיים היומיומי שלנו. אפילו היום מתוך כבוד לאדמה, אם ילידים לוקחים ממנה משהו בין אם אילו צמחי מרפא אבן או האדמה עצמה, אנו נותנים מנחה בתמורה, בדרך כלל טבק. ..."צורת התפילה איננה חשובה כי נוכל לשדר לאלוהים כל מה שבלבנו, אבל הטקס נותן לנו מיקוד וכיוון. אנו יודעים שאור השמש יכול לשרוף נייר אבל אין זה כך. רק אם ניקח נייר ונשים מעליו זכוכית מגדלת שמעצימה את אור השמש, רק אז הנייר יבער."
מתוך הספר "הרוח היא אימי" בהוצאת טנקה (ניתן לרכוש במרכז טנקה. ספר מקסים בעברית על משנתו של שמאן מסורתי).
כאן כדאי לציין שכדאי שניזהר במה שאנו מבקשים/ות כי דברים מתגשמים.
תיזהרי מה את מבקשת.... אני רוצה לחלוק מתוך החוויה האישית שלי על הטקס בזמן שהותי בארה"ב במרכז שבו לימד בר הארט
במפגש האחרון לפני שחזרנו לארץ, הודיע לי לו שנעשה טקס ונעשן מקטרת מעבר לאגם. עבורו זה מקום מקודש של טקסים. "זה יהיה מחר," אמר. "עד אז תחשבי מה את רוצה לבקש, אבל..." הוסיף והיישיר מבט נוקב, "שימי לב מה את מבקשת, ותיזהרי במה שאת מבקשת כי הדבר מתגשם." הייתי עם עצמי, מנסה לדייק את הבקשה, בוחרת בקפידה את המילים הכיוון, הדקדוק, המינון. ביום למחרת עם בוקר הוא הזכיר לי: "תיזהרי במה שאת בוחרת." לפני שיצאנו לאגם הוא שב ואמר זאת, כך שלוש פעמים. והנה הגענו אל האיזור. עוד אנחנו מסמנים את האבנים, עוצר לו את העשייה ושואל: "את יודעת מה את רוצה לבקש?" שתקתי לרגע. הנה אני עומדת לחזור לארץ עוד כמה ימים וכבר אני מתגעגעת. הפרידה הייתה מעורבת. ידעתי שמקומי הוא בשבט שלי מצדו השני של האוקיינוס, אבל לבי היה עם הדרך האדומה הזו שכאן, עם המעגל וחכמתו, עם האנשים הנפלאים האלה ועם לבם הרחב. "אני רוצה לקחת איתי לישראל את היופי הזה," אמרתי. "אני רוצה להמשיך כאן אבל שם," אמרתי מבולבלת בלי להבין מה יצא מפי. "זה באמת מה שאת רוצה? תיזהרי מה את מבקשת כי זה מתגשם," אמר לו בפעם הרביעית והטקס התחיל. עשר שנים בדיוק אחרי אותו טקס שהיה באגם מול ביתה של ג'יני ערכנו בטנקה טקס מיוחד וחגיגי לילה של תיפוף בתופי מים ושירה מקודשת בהנחייתם של לו וחבורתו, אלה שפגשתי שם בטקס.... ואם היה לי איזה שהוא ספק אם דברים מתגשמים, אז עכשיו אני יודעת שצריך להקפיד מה מבקשים.
במרכז טנקה נערכים באהבה רבה ובמחוייבות טקסים שונים: לפני חתונה, לחיזוק השותפות הזוגית , בת או בר מצווה עם המשפחה, לפני /אחרי לידה, יומולדת עגול, סבתאות והתחדשות לפרטים נטע 0523234902