באי הקטן מלטה שבאגן הים התיכון נתגלו יותר מ- 400 שרידי מקדשים. צורת המקדשים כגוף אישה. המקדשים הם שרידי תרבות מפוארת שקדשה את הנשיות ואת האלה הגדולה המזינה -חומלת ויוצרת כל.
זו הייתה חברה ייחודית, שהמיניות הייתה מקודשת בין נשים וגברים והוגשה כמנחה לאלה הגדולה.
כחלק מתהליך ההתבגרות הצעירים היו לומדים ואף עוברים טקסי חניכה הקשורים למיניות המקודשת והבנתה כערוץ מקודש ליצירת קשר מכבד בין המינים.
תרבות האלה מהי?
פרופ' מריה ג'ימבוטס מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס חקרה במשך כחמישים שנה את התרבויות העתיקות של אירופה ואסיה, וכתבה כעשרים ספרים. בספרה "תרבות האלה" היא מתארת על פי הממצאים תרבות מטריארכלית שהתבססה על כבוד לאדמה ולטבע, חברה שהיה בה חופש למעמד הנשים ושיתוף פעולה בין גברים ונשים. זו היתה חברה מהתקופה הניאוליטית שמתמקדת בדמות האם. התפתחה בה חקלאות הבנויה על דאגה לחלשים, מתירנות במין כדבר מקודש (ללא רכושנות ובעלות זה על זו). מעמד הנשים היה גבוה ועקרונות ההתארגנות – דמוקרטיים. בחברה זו היו ערכים של שמחת חיים ואהבת תענוגות. התגלו הרבה מאוד מקדשים שבנויים בצורתו של גוף נשי.
על פי הממצאים, מתארת ג'ימבוטס את הציביליזציה הראשונה של אירופה הישנה, זו שלפני חמשת אלפים שנה (ועוד אלפי שנים לאחור לפני שעלו הדתות הגבריות) כתרבות שהתבססה על דמות האם, תרבות יושבת קבע, שוחרת שלום ואומנות שהתקיימה על חקלאות ודייג וסגדה לאלה הגדולה.
עדויות שלוקטו מאתרי קבורה מעידות על חברה שהיא גם שוויונית. במקומות רבים באירופה ואסיה נמצאו שרידים של תרבות זו אך לא נמצא בהם אף לא כלי מלחמה אחד. כל החוקרים בדעה שהמדובר בחברות שחיו סביב אמונה באלות. הן התקיימו בתוך עצמן בשלום במשך אלפי שנים והיחסים בין המינים היו שונים לגמרי מהמציאות שאנו מכירים.
כל האלות בהיסטוריה הידועה באו מהארכיטיפ של האלה הגדולה, זו של התקופה הפליאוליתית. זהו ארכיטיפ של הנקבה הנצחית שעוקפת את האינטלקט והרבה פעמים גם את המודע. יש לחשוב עליה כעל זרם של אנרגיה שמקבל על עצמו כל צורה וכך מאפשר למודע שלנו להבין אותו.
מכיוון שיש כל כך הרבה רמות של הבנה, האלה מופיעה בצורות כה רבות. במשך אלפי שנים הנקבה המזינה שימשה דוגמה רוחנית אולטימטיבית. המיתולוגיה שלה הייתה מחסן של חוויות וזיכרונות של האנושות, שהצביעה על דרך של תבונה רוחנית ופסיכולוגית. ארכיטיפ זה איפשר לנשים ולגברים להבין מי הם בתוך עצמם ומי הם ביחס למשפחותיהם, קהילותיהם וסביבתם.
האלה ועובדי הדת שערכו את הטקסים הקדושים היו הנשים - הכוהנות. מכיוון שחיים חדשים יצאו דרך גופן של הנשים, כפי שיצאו מהאדמה, נשים נחשבו כהתגלמות הקדושה. החיים היו בהלימה לטבע ולעונות השנה ובני האדם השתלבו בתוך הבנת המחזוריות.
ואגב מחזוריות, יש הוכחות לכך שהראשונות שעשו לוח שנה היו הנשים. הקשר הברור שבין המחזור החודשי של האישה לבין הירח הביא להולדתו של לוח השנה.
חווה את השפע הנשי שבי ומשפיעה.
כל שנה יוצא מסע נשי למלטה , מסע של חקירת הנשיות הקדומה ותרבות האלה בתוכנו. אנו יוצאות עם תופי הריפוי האינדיאנים, מבקרות במקדשים הקדומים , עורכות טקסים, וחוקרות את הנשיות , נושא המסע הבא שלנו למלטה יהיה שזור בכל ארבעת הימים:
המסע יצא ב 24-28 במרץ 2017. בהנחיית נטע אלוני.
(יוצאות ביום שישי מוקדם בבוקר חוזרות ביום שלישי מוקדם בבוקר )
זה מסע מומלץ שעושה הבדל בחיי כל אישה ויעידו על כך הנשים שחזרו מהמסעות הקודמים. למתעניינות, ערב הכרות עם הנושא ייערך ב 24 בנובמבר. יום חמישי בין 18:00-21:00
במרכז טנקה הרשמה בטלפון => 052-3234902