מזה תקופה די ארוכה אני רוצה לכתוב לך,מחפשת רגע של שקט וקשה למצוא...

עבר קצת זמן מאז הסווט אבל רציתי להגיד לך שהיתה לי חוויה ממש מיוחדת..
...כשנכנסנו אל הסווט.
מהרגע הראשון הוצפתי באימה,תחושה שאין סיכוי שאני עומדת בזה,מה עשיתי לעצמי ובעיקר, כמה אני גרועה ועכשיו אני לא מסוגלת להישאר בתוך הסווט!
כשאזרתי אומץ אמרתי משהו ואת דאגת שאעבור לשבת לידך, הנחת עלי יד ונתת לי תחושה מדהימה, זה לא רק הביטחון והתמיכה בעקר זה היה התחושה שאת מקבלת אותי לגמרי,שהכל בסדר ,שמותר להרגיש ככה ושזה לא "כישלון".
ברגע שהרגשתי ככה, כבר לא היתה לי בעיה להישאר, הסווט עבר בהתבוננות עמוקה פנימה כשהשירים ברקע מספקים נחמה אמיתית.
ואז שאלת מה נרצה לקחת ומה להשאיר,והרגשתי שאני הולכת על זה עד הסוף,"מתאבדת " על העיקר ומחבקת את היש האדיר שיש לי.
אני ממש מרגישה שזה עשה לי משהו,אני הרבה יותר מקבלת באהבה את מה שיש ובתקופה האחרונה ממש לא הייתי עסוקה באילו ודברים כאלה.
תודה רבה לך, אני ממש מתגעגעת לטנקה ואלייך ובטוחה שניפגש שוב בקרוב"