top of page
חיפוש
  • Neta Aloni

הדמיון שבין תפיסת עולם השבטית ותפיסת העולם המטריארכלית


במכתבו כותב צ'יף סיאטל ראש שבט הסואמיש האינדיאני אל נשיא ארה"ב בשנת 1885:

..."איך תוכלו לסחור בשמיים בחמימות האדמה, הלא רעננות האויר או נצנוץ פני המיים אינם קניינינו, איך תוכלו לקנות אותם מאיתנו? ...יודעים אנו שהאיש הלבן לא יבין את דרכנו. פיסת קרקע אחת נדמית לו כשניה, כי הוא זר הבא בלילה ליטול מן האדמה את כל אשר יידרש לו. האדמה אינה אחות לו ולאחר שכבש אותה, ימשיך בדרכו. ברעבתנותו יבלע את האדמה ואך שממה יותיר.

....דבר אחד נדע שהאיש הלבן אולי יגלהו באחד הימים: אלוהינו ואלוהיכם חד הוא. לכם נדמה כעת שהוא קניינכם. הוא אלוהי האדם ורחמיו יישלחו בשווה לאדום העור וללבן. אדמה זו יקרה לו ולפגוע בה הרי זה לחלל כבוד בוראה.

....אם נמכור לכם את אדמתינו (בלית ברירה), אהבוה כאשר אהבנוה אנו. השגיחו עליה כפי שאנו השגחנו. ובכל כוחכם ובכל מאודכם ובכל לבבכם שמרוה למען ילדכם. ואהבוה כאהבת האלוהים את כולנו.

...כי זאת נדע אלוהיכם ואלוהינו חד הוא. אדמה זו יקרה לו. אפילו האיש הלבן לא יוכל להימלט מהגורל המשותף. (תירגום: מתוך רמי דיצנר עיתון הארץ 1994)

הבנת שמירת אימא אדמה היא ההבנה שהאדמה אינו אובייקט שצריך לנצל ולסחוט עד תום, אלא נכס שקיבלנו בירושה מהדורות הקודמים ותפקידנו לשמור עליה עבור הדורות הבאים.

החקלאות כיום היא חקלאות מונו קולטורה זו חקלאות עם מחשבה לטווח קצר, כי זה קל, מיידי ורווחי.

כל חקלאי מתמחה בגידול אחד שהוא מטפח על פני שטחים נרחבים. אלפי ועשרות אלפי דונמים בבת אחת, בתום החריש העמוק מדשנים את הקרקע בדשנים כימיים, ומרססים לתוכה קוטלי מזיקים ועשבים. בשלב של זריעת הזרעים מוסיפים למי ההשקיה רעלים שונים כדי שהצמח יקלוט אותם דרך השורשים ויהיה רעיל למכרסמים ומזיקים.

(כמו גם הורמונים להאצת הצמחה)

ואחרון הדברה וריסוס חיצונים, פיזור רעלים מהאוויר על הפרי והירק המיועדים לאכילה.

סדרת פעולות אלה מסבה נזק אדיר לאדמה ולמים.

ראשית נזק לפוריות האדמה- האדמה היא משאב מתכלה משום שקצב ההיווצרות שלה איטי לאין ערוך מקצב הניצול והשחיקה.

לפי ממצאי האו"ם תוך פחות משני דורות נפגעה פוריות של יותר מרבע הקרקעות המעובדות בעולם. על כל 1/2 קילו של אוכל נעלמים מבליה וסחף 3 ק"ג אדמה.

גם המים ניזוקים מהרעלים שמחלחלים למאגרי מי התהום שאנחנו שותים.

ואיך זה בחברות אחרות?

פרופסור מריה גימבוטס ז"ל שחקרה במשך חמישים שנים את התרבויות העתיקות בעיקר באירופה ואסיה וכתבה כעשרים ספרים מתארת בספרה "תרבות האלה" חברה אנושית המבוססת על האמונה בכוח החיים הנשי-אלוהי, על כבוד לאדמה ולטבע, על חופש למעמד הנשים ועל שיתוף פעולה גברי-נשי שיצר שלום. זה היה עידן שהסתיים עם פלישת השבטים הפטריארכאלים.

מטריארכיה היא תרבות שבה האם מוצבת במרכז, היא מבוססת על ערכים של דאגה טיפוח והזנה. לא רק של האימהות לילדיהן אלא כהתנהלות חברתית קהילתית ושבטית. כיום למשל דוחות האו"ם קובעים חד משמעית כי בכמות המזון המיוצרת כיום בעולם ניתן להאכיל את כל אוכלוסיית העולם ואף יותר. אך לפי אותם דוחות 800 מיליון בני אדם סובלים מרעב כיום. בחברת השפע חקלאים נאלצים לזרוק פירות "לא יפים" רק כדי לא לגרום לירידת מחירים בשוק, וככל שהאוכלוסיה העירונית גדולה יותר, כך יותר אנשים תלויים באספקת מזון זול ומעובד ופחות אנשים שותפים ביצורו וקשורים לאדמה ממנה הגיע.

תפיסת העולם השבטית האינדיאנית היתה בנוייה על המעגל. מעגל החיים הקושר את כולנו אנשים עצים חיות שמים ואדמה כאחד כל אחת ואחד מביאים עימם אל המעגל את המתנה הייחודית שלהם להשלמת הקומפוזיציה המשותפת. השבטים האינדיאנים למדו מהטבע וחיו עימו בהרמוניה עבורם זהו מארג אחד שבו שזור הכל. הצהרת השלום הבסיסית היא אהו מיטקויאסין במובן של: כולנו קרובי משפחה, כולנו אחד.

בדומה לתפיסה שבטית זו, במבנה החברתי המטריארכאלי כל הגילאים וכל המגדרים זוכים ליחס שווה ומשלימים בהתאמה מרקם אחד. בבסיס התפיסה של אימא אדמה קיימת מעין רחם גדולה שמכילה ומזינה את כל צורות החיים באשר הם.

האיכות הנקבית מחוברת יותר מטבעה למחזורי החיים ולפעימות והיא זו המובילה את ההתנהלות .

הכלכלה המטריארכלית היא כלכלה של קיימות (subsistence) אין בה שאיפות טריטוריאליות והאדמה הרי היא של כולם.

חלקות אדמה ניתנות לכל משפחה ומעובדת באופן משותף. המשפחות חיות בהדדיות וכל יתרון יחסי מוסדר באופן של אחריות כלפי שאר חברי המעגל. לדוגמה משפחה שנהנית משפע רב יותר תורמת לכלל בכך שהיא לוקחת על עצמה את ארגון ההתכנסות החקלאית. השכר שלה הוא הכבוד שהיא זוכה בו. כלומר כלכלת מתנות מבוססת על כך שהחוליה החזקה של המעגל מעניקה מהשפע שלה לחסרים.

זוהי כלכלה שמבוססת על הדדיות ומחזוריות של מתנות מתוך חשיבה של תפיסת מעגל בשונה מתפיסת עולם של פירמידה.

המערכת החברתית נתמכת בתפיסה רוחנית שאינה דת! הדת מבוססת על אל גברי כל יכול. בתפיסה זו הקרובה לטבע כל דבר הוא ביטוי לאלוהות וההתכנסויות מבוססות על חגים הקשורים לטבע על מחזוריותו.

תפיסת הקיימות והזיקה החזקה לטבע ולמחזוריות דומים מאוד גם בתפיסה השבטית האינדיאנית. היו כ 400 שפות וניבים של שבטים שונים ובאף אחת לא היתה המילה זבל או אשפה דבר המראה על מודעות גבוהה לקיימות כל דבר שסיים מעגל חיים פתח בשימוש חוזר מעגל חיים מחודש ככלי או פריט שימושי אחר.

מטריארכיה זו תרבות וחברה של האלוהות הנשית.

במקומות רבים נמצאו שרידים של תרבות האלה העתיקה אלפי הצלמיות והכלים שנמצאו כולל בישראל, אינם רק פסלוני וחפצי פריון ומיניות בלבד.

יותר מאי פעם התבוננות מחודשת בגישה זו היא בעלת משמעות גדולה עבור עתידנו. אנו כחברה בנויים על צרכנות יתר, בזבזנות, רווח (לרב על ידי ניצול או ניצול יתר) ותחרות.

תפיסת עולם נקבית כמו גם תפיסת עולם שבטית שהיתה נהוגה בחלק מהשבטים האינדיאנים היא תפיסת עולם של מעגל וקשורה בדפוסים חברתיים פוליטיים וכלכליים שונים. תפיסת עולם מטריארכאלית אינה אוטופיה אך באופן מובהק מבוססת על דרך של הדדיות וערבות מתוך הבנה שכולנו קשורים זה לזה.

לקריאה נוספת על התפיסה המטריארכלית:

כל שנה (זו השנה השביעית ) יוצא מסע לחקירת התרבות המטריארכלית הקדומה באי מלטה. זהו אי שבו שרידי תרבות מטרופוקלית מפוארת. המסע יוצא למקדשים העתיקים עם תופי הריפוי האינדיאניים זוהי חקירה והיזכרות במחוזות קדומים בתוכינו כדי להחיות ולהיזכר...

המסע הבא יוצא במרץ 2018. נושא המסע הפעם חיבור לאם הגדולה.


60 צפיות0 תגובות
bottom of page