(ואגב מזכירה לכולנו שבכל גבר יש איכות נשית כמו גם בכל אישה איכות גברית)
כשהאישה מחוברת לפעמת התוף, היא נזכרת בחיבור הטבעי שלה אל השפה של הטבע, שפת הפעמה, שפה שנתלשנו ממנה. העולם בו אנו חיים במערב "מתקתק" הכל. לפעמים זה נדמה שהחיים הם דחיסת כמה שיותר בכמה שפחות...
אבל בטבע... הכל פועם: הגאות והשפל שבים, הירח המלא והירח החסר בשמיים, האביב הפריחה וההתרחבות לעומת הסתיו השלכת והצמצום.
האישה יודעת בגופה לפעום עם מחזורי הביוץ, המחזור החודשי של התמלאות והתרוקנות, ההריון והלידה כך פועם גופה של האישה כמו כל הסובב על פני אימא אדמה.
ורטט התיפוף בתוף האינדיאני עוזר לאיכות הנשית להיזכר, להתנער מאבק ולחזור הביתה אל לב העניין.
במהלך הצעידה כאן על פני האדמה במציאות העכשווית, הנשים רוצות להיות שוות לגברים ובצדק, אך כדי להיות שוות לגברים הן מתחילות לאמץ איכויות גבריות. כל אשת ניהול נכספת לתואר "אחלה גבר" , "אשת ברזל"... וכך הנשים שוכחות נתלשות משפת הטבעי להן ומבולבלות.
התיפוף בתופי הריפוי האינדיאניים עוזר לכל אחת לנער אבק בחדרי הלב ולהיזכר...
להיזכר שאנו הנציגות של אימא אדמה ומביאות ריפוי בעצם הנוכחות שלנו, בעצם יכולת ההכלה וההזנה ולא ניתן לצמצם אותנו כשם שלא ניתן לצמצם את אימא אדמה. כל אישה היא נציגה של אימא אדמה.
אימא אדמה מרפאה אותנו בעצם יכולתה לקבל אותנו כמו שאנחנו, להכיל להזין ולאפשר לפלא החיים להתרחש. על כל אישה להתחבר להבנה זו שהיא נציגתה של אימא אדמה ושהיא שותפה בתזכורת זו לכל הצועדים שנתלשו מחיבור זה. הצעידה המשותפת של מעגל אימהות ובנות אף יותר עוצמתית.
בתקופות קדומות היינו כולנו מחוברים לאימא אדמה עם פשטות וחיבור, אינטואיציה ורגש.
בתוך המבנה התרבותי הפירמידיאלי שנוצר בחברה שלנו משלמת האיכות הנשית מחיר כבד במיוחד משום שעליה להתאים את עצמה לקצב מואץ של הישגיות עניינית וממוקדת הצלחה . במשך מאות שנים התרבות העצימה את האיכות הגברית וכך נחלשה נוכחותה של המהות הנשית, גם האישה נתלשה ממקורות ההזנה והריפוי הטבעיים שלה והחלה להתנהל בשפה הגברית, שפה שאינה טבעית לה .
התרבות שלנו היא תרבות ה"יותר" אנו רוצים להתרחב בכל דבר והצמצום, ההרפיה נתפסים כדברים שיש להימנע מהם.
שבט התרבות המערבית התעטף בטכנולוגיה והרחיק עצמו מהפעמה של האחד.
היום יותר מאי פעם זה הזמן של הנשים לתופף, התיפוף עוזר להיזכר ולהזכיר לכולנו וכמו שנוהגים לומר במסורת השבטית" כשמרפאים אישה אחת, מרפאים שבט שלם".
אגב כך, אנקדוטה מעניינת היא שבעבר היו כ-400 שפות אינדיאניות. בכל השפות, המילה תוף והמילה לב היו אותה מילה. הלב הפועם שלנו וליבה של אימא אדמה היו מיוצגים מאז ומתמיד בעזרת התוף. כשהאדם הלבן השתלט על האינדיאנים, הוחרמו התופים. וכשאין תוף...אין את הלב המרכזי של המעגל...וכל אחד נפוץ למקום אחר. הלמות התוף היא הלמות הלב המחבר את כולנו מעבר למאבקים ולשסע.
מחקר בתחום הביופידבק מראה שתיפוף בתופים אלה משפיע על גלי אלפא שבמוח. אפילו תיפוף של 15 דקות מכפיל את גלי האלפא שבמוח כך שזו מעין מדיטציה בעלת ערך של הרפיה. עבודה טיפולית עם תופים אינדיאניים נוסתה עם אנשים בכלא, עם אנשים שסבלו טראומת מלחמה, חולי אלצהיימר וכמובן כטכניקה לבניית צוותי עבודה בעזרת תרגול ההקשבה.
נשים שמתופפות הן בשירות כי הן מהדהדות עוד ועוד את ריפוי הפעמה, הן נזכרות וכך הן יכולות להזכיר גם ליקרים הסובבים אותם. הדהודם של התופים חוצה גבולות, שפות ויבשות במובן שכולנו - אחד.
התוף הפועם הוא תזכורת לחיבור הלב
מאז 1999 פועם הלב שבמרכז "טנקה" עם תופי הריפוי האינדיאניים.
יותר מ900 תופי ריפוי שהוכנו בטנקה על ידי אנשים שונים ומהדהדים עוד ועוד ריפוי. בכל הסדנאות והמפגשים משולב התיפוף שהוכח מדעית כמה השפעתו מבורכת ומרפאה את כל הגוף ואת המוח בפרט.
נערכות פעילויות חוויתיות ומעצימות של אימהות ובנות מצווה עם תיפוף משותף וייחודי זו מתנה ראוייה להמשך המעידה המשותפת של אם ובת,
וכמובן הסדנא להכנת תוף ריפוי אישי שהוא תהליך מרגש, שניתן להקדישו להתאימו ליומולדת, לאירוע אם ובת או גם ליום נישואין זוגי.