בראי ההיסטוריה האנושית התוף הוא אחד הדברים הקדומים בשירות האדם. השימוש בתוף חוצה יבשות שבטים שפות וגזעים. באורח החיים השבטי, התוף משרת אירועים שונים: לידה, מוות, חתונה, עונות השנה וטקסי מעבר כמו גם לריפוי, מדיטציה, מסעות למציאת חיות כוח, היזכרות באמת שלנו, פירוק חסימות אנרגטיות ועוד. בכל טקס חשוב החיבור לאמא אדמה, זו האימא האמיתית שלנו בראי כל הגלגולים, אמא אדמה מרפאה אותנו בעצם יכולתה לקבל אותנו כמו שאנחנו, קדושים מיוחדים ומופלאים. ואם נשאל איך הלמות התוף מייצגת את הלמות ליבה של אמא אדמה?
הרי זה מפני שבטבע הכל פועם: הגאות והשפל שבים. הירח המלא והירח החסר בשמיים. אביב פריחה והתרחבות לעומת סתיו שלכת וצמצום על פני האדמה. במציאות התרבותית שלנו הצמצום נתפס כדבר שיש לברוח ממנו ולהימנע ממנו אך בהבנת פעימת היקום הצמצום הכרחי משום שצמצום הוא לפני ההתרחבות הבאה. כמו בטבע כמו בלב כמו בתוף. כל שבטי האדם המחוברים לטבע מתאימים את ההתנהלות שלהם לקצב הפועם, שבט התרבות המערבית התעטף בטכנולוגיה והרחיק עצמו מהפעמה של האחד.
היום יותר מאי פעם זה הזמן שלנו להיזכר להתחבר להבין שכולנו אחד.
התוף עוזר לנו להתחבר.
סוג העור ממנו עשוי התוף וגודל התוף כמובן משנה את הצליל ואיכותו. העורות הנהוגים במסורת האינדיאנית הם עורות של איל הצפון, וזאת בשל איכותו המאפשרת רזוננס יחודי. (חשוב להדגיש כי את האיילים לא מגדלים במכלאות ולכן קשה להשיגם! עונת הציד היא מאוד קצרה ומאוד מוקפדת. נעזרים רק באילים שלא ישרדו את החורף. במסורת האינדיאנית שהיא תפיסת עולם של מעגל האיל לא מת אלא סגר את מעגל חייו כאייל ופתח מעגל חיים כתוף , הוא ממשיך להיות בשירות ולהדהד את הריפוי של האחד. ההשראה שנותן תוף מסוים, קשורה בחיה שעורה מתוח על התוף.
כלומר, החיה היא חלק מה"שיעור" אותו ניתן ללמוד ולתרגל בעזרת התוף. לפני כל תיפוף באופן מטפורי כל אחד שואל את עצמו איזה "שיר" (שיעור) עלי ללמוד היום מהתוף ולתרגל בעזרתו. ALL TRIBE ONE DRUM ALL DRUM ONE TRIBE ALL ONE TRIBE DRUM לו יהי הו מיטקויאסין