חיפוש
  • נטע אלוני

מחלת הזמן והלקח מהסיפור האישי שלי- כדאי לקרוא עד הסוף

עודכן ב: יונ 10


התקופה שלנו היא תרבות של אין זמן. הזמן בורח, אין מספיק ממנו, והכל מתנהל כמרוץ נגד השעון. נראה שעניין הקצב המהיר הפך מיתרון להתמכרות: מכונית טורבו חדישה שמאיצה מ-0 ל -100 קמ"ש ב-3 שניות, מזון מהיר במיקרוגל, הורמונים ממריצי גידול בחקלאות וארוחות של לנגוס ולבלוע. בקפיטליזם המודרני, המהיר בולע את האיטי ומייצר עושר במחיר של בליעת משאבים טבעיים מהר יותר מאי פעם. חיים של חיפזון עלולים להפוך לשטחיים. אנו מרפרפים וממשיכים. גם בעשייה וכמובן בקשרים הבינאישיים. גם הילדים עסוקים ומתמרנים בין שיעורי עזר, חוגים ואימונים וחיים כמו מבוגרים פעלתנים. וגם להם אין זמן. וכשכולם בוחרים במהירות, כולם גם נאלצים להגביר עוד ועוד את המהירות... יסכימו איתי רבים שהדבר היחיד כמעט שהאט את העולם היתה הקורונה. הילידים האמריקנים חיו בטבע והתמסרו לשעון הטבעי בר הארט ,BEAR HEART , מרפא- שאמאן, מורה רוחני משבט הקריק בצפון אמריקה, שהייתה לי הזכות ללמוד ממנו, סיפר שכאשר אנשים היו שואלים אותו באיזו שעה מתחילים את הסדנה הוא היה עונה משהו כמו: "שמונה ושבע עשרה דקות", נוסח לוח הרכבות. בדרכו הייחודית נהג לומר: "בני אדם הם אלה שמנסים לכפות את הזמן על מצבים שונים. כשהעלים נושרים מוקדם, לכאורה לפני הזמן הנכון לכך בטבע, מי יכול לומר שהקדימו את זמנם? אנחנו מנסים לכפות את שעון הקיץ אפילו על הציפורים אבל זה לא עובד. " (מתוך הספר "הרוח היא אמי , הוצאת טנקה). בר הארט גם התייחס לזמן האוכל והסביר: "זמן של אוכל הוא זמן של שקט" ולכן הקפיד לאכול ללא דיבור." והסיפור שלי, איך הגעתי בזמן? המפגש עם סוגיית הזמן האינדיאני היה עבורי אירוע מכונן וכך היה הסיפור... ג'יני ביקשה מלורוס שיודיע לי, שבעוד שבועיים יגיע ריינבו איגל RAINBOW EAGLE, להנחות סופשבוע ארוך. עוד הוסיפה שמכיוון שכולם ירצו להגיע, חשוב לה לדעת אם לשמור לי מקום. דפדפתי ביומן כדי לראות איזה שינויים ואיזו אופרציה נדרשת לי כדי שיתאפשר לי להגיע. "אורין (בן 2) יגיע מחר באיחור לגן," הודעתי לגננת. עדיף גם שלא אפרט למה, חשבתי לעצמי. היא תתחיל לחשוב – איזו מין אימא זאת שמשקיעה זמן בסדנאות לעצמה במקום להשקיע את הזמן בילד שלה. "ואת תאיר (בת ה-10) נקפיץ לבית הספר יותר מוקדם, היא תחכה שם עד שיתחיל היום, הרי היא לא במדבר", ניחמתי את עצמי. אכולת נקיפות מצפון על כך ארזתי תיק עם כמה חפצים, אוהל קטן והלכתי לישון לא לפני שהודעתי: "ארוחת בוקר נאכל סנדביץ באוטו, יהיה כייף" נראה שכולם הרגישו שזה זמן חשוב עבור אמא. יום המחרת התחיל בפעילות סביב השעון: להעיר, לארגן, להכין, לארוז, למרוח, לעטוף, להלביש, לקלח, להעמיס לחגור ו...לצאת. תחנה ראשונה בית הספר של תאיר. אין נפש חיה... אני משאירה אותה. חיבקתי חזק והתנצלתי "זה רק הפעם, זה זמן מאוד חשוב לי, פשוט מתחילים בעשר ויגיע מורה חשוב." . תאיר חייכה חיוך של הירתמות, הציצה בשעונה ויצאה מהאוטו. סיבוב פרסה מהיר, כביש, צומת, כביש ראשי, צומת והשתלבות צפונה. שעה, שעתיים וכמעט שלוש של נהיגה והגענו. בדרך עלתה שאלה באוויר :"אולי נעצור לקפה?" אבל הפחד של לא להגיע בזמן נשף בעורפי והקפה...יידחה. עשרה לעשר ואנחנו...ה ג ע נ ו . "אתה רואה," אמרתי בגאווה, "גם הגענו בדיוק בזמן, וגם תספיק לשתות בנחת קפה." נפרדתי בנשיקה קלה, סגרתי את תא המטען ונופפתי לשלום ליקירי שבאוטו. וואו הגעתי בזמן. איזו הקלה! יופי לי! התקרבתי אל המבנה שמול האגם וראיתי כמה אנשים, רובם אינדיאנים, כל אחד היה עסוק בשלו, וכל אחת עסוקה בשלה. זו נושמת נשימות, זה מתופף בתוף, אחרת רושמת יומן ורחוקה ממנה מציירת. נראה שכולם בהתרחשות כזו או אחרת. לרגע היה נדמה לי שאולי בכלל הגעתי באמצע הסדנה. הוצאתי את דף ההנחיות לוודא שאכן עשר זו שעת ההתחלה. נרגעתי, הנחתי את החפצים וחשבתי לעצמי: "הרי אין טעם להתחיל לעשות משהו, ממילא תיכף תתחיל הסדנה" חיכיתי בסבלנות. כשעה עברה, מכיוון ששום דבר לא השתנה, התגנבה לראשי מחשבה: "אולי המורה הודיע שיאחר? הכל טוב התנחמתי- העיקר שיגיע בשלום" הסתובבתי קצת בין עמיתיי לסדנה לראות מה בעצם הם עושים בזמן הזה שלפני הסדנה. אולי יש משהו שצריך להיעשות? ואולי בדף שלהם כתוב בכלל שהסדנא תתחיל בשעה שתיים עשרה ולא כמו שכתוב אצלי שתתחיל בעשר. ...השעה כבר שתיים עשרה. ניגשתי לידידי לורוס היחידי שהיכרתי ושאלתי בשקט האם באמת זה היום הסדנה של ריינבו איגל, "בודאי" הוא ענה, "הוא בטח יגיע עוד מעט." נרגעתי. השעה אחת בצהרים ואחריה שעה שתיים, שלוש בצהרים. בארבע, הפתעה! הוא הגיע. כולם התאספו ובאו לקבל את פניו בשמחה גדולה כאילו זה בדיוק הזמן שבו הוא היה אמור להגיע. אף לא אחד שאל: "מה קרה? "למה איחרת? הכל בסדר?" ואף לא אחת ציין שחיכינו. ראשי קודח מחשבות, ותהיות. ניגשתי באומץ לידידי לורוס ושאלתי: "הסדנה לא הייתה צריכה להתחיל בעשר?" לורוס הביט בי בעיניו הטובות, חייך ואמר: "הסדנה התחילה בעשר." במוחי חלפה שנייה של הבזק והבנתי משהו גדול. אכן, עבור כולם סביבי שהבינו את משמעות הזמן, הסדנה החלה בעשר. כולם התחילו את הסדנה כל אחת ואחד בדרכם, רק אני חיכיתי לאות הפתיחה והסתובבתי חסרת מנוחה בין כלם תוהה למה לא מתחילים בזמן. בואו של ריינבו איגל הגיע עבורי בדיוק, אבל בדיוק, בזמן! ובאותה הזדמנות, זמן להזכיר שההכשרה השנתית "אשת חכמה שמאניזם נשי" תתחיל באוקטובר 2021 (סבב 3). מסלול עומק נשי וייחודי שיש בו זמן להכל! טקסי נשים ברוח השמאניזם הנשי תרבות האם הקדומה נשיות מקודשת (יופיו של הגוף, מניות ועוד)/ לפרטים נוספים- נטע- 052-3234902

45 צפיות0 תגובות

טנקה מעגן מיכאל  |  Maagan Michael, Israel |  להזמנות 052-3234902